כניסה להורים 

רקע כללי

רקע כללי

תוכן עניינים:
רקע כללי, העומר במקרא, ימי ספירת העומר, שמעון בר יוחאי, מרד בר כוכבא, ר' עקיבא ייחודיות ל"ג בעומר מושגים , פעילויות , אמרי שפר
רקע כללי
י"ח באייר נראה כמו תאריך סתמי ולא ידוע, אבל הוא מציין יום מיוחד, ידוע ומוכר לכל אחד – ל"ג בעל"ג בעומרומר. ל"ג בעומר – כשמו כן הוא: היום ה- 33 מתוך 49 ימי ספירת העומר. ל"ג בעומר אינו תאריך וגם אינו שֵׁם – אלא מספר סידורי בלבד. והתאריך שבו חוגגים את ל"ג בעומר הוא י"ח באייר.

המקורות לשם החג - ל"ג בעומר:
שם זה מורכב משני מילים שדורשות הסבר:
ל"ג - אלו הם ראשי התיבות המציינות את הערך המספרי 33.
בעומר - שם של קורבן הבאה מן התבואה שבשדה שאותו הקב"ה ציוה את בני ישראל להקריב בהגיעם לארץ ישראל החל ממחרת השבת (בצאת החג הראשון של פסח ליל הסדר).
 
העומר במקרא
העומר היה מִנְחָה (=מתנה) חקלאית מן הקציר הראשון של התבואה, שהיו מביאים לבית המקדש בפסח - למחרת החג, ביום הראשון של חול המועד. וכך כתוב בספר ויקרא (פרק כג 10):
"כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכּהֵן (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ד' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן (טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה (טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַד'"

את העומר הביאו מקציר השעורים, כי השעורה מבשילה לפני החיטה, ותחילתו של קציר השעורים - בחודש ניסן.
מנחת העומר שהביאו לבית המקדש בחג הפסח הייתה ביטוי להכרת תודה על ראשית הקציר ותקווה להמשכו המוצלח.
קרבן זה היה עשוי מהתבואה שנקצרה בשדה והכהן היה מניף אותו כלפי השמיים.
  ימי ספירת העומר
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה של ספירת העומר אשר מתחילה מיד בצאת החג הראשון של פסח (ליל הסדר).
כידוע עם ישראל הגיע בזמן היותו ושהותו במצרים לשפל המדרגה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית כמו
שנאמר בתורה בספר שמות פרק א':

"וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם  וייבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס. 
(יב) וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ; ויקוצו, מפני בני ישראל.  (יג) ויעבידו מצריים את בני ישראל, בפרך (יד) וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבינים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך".
 
לכן מיד כישצאו ממצרים הם החלו לספור את כל הימים (49 במספר) לקראת היום המיוחל שבו יקבלו את התורה בהר סיני - חג מתן תורה חג השבועות. לכן כל הימים הללו נקראים ימי ספירת העומר.

את ספירת העומר המשיכו לקיים גם לאחר חורבן בית המקדש (השני) – ונוהגים לקיימה גם בימינו אלה בטקס מיוחד הנקרא "ספירת העומר": בכל ערב – שהוא תחילת היום לפי הלוח העברי – סופרים ואומרים את היום והשבוע לספירת העומר. יש הבדלים מסוימים בנוסח הספירה בין העדות השונות; וליהודי תימן יש נוסח מיוחד – לא בעברית אלא בארמית, על-פי המנהג שהיה קיים בבבל לפני יותר מ- 1,000 שנה.

כאמור, "ספירת העומר" מדגישה את הקשר בין חג הפסח ויציאת מצרים - ובין חג השבועות וקבלת התורה בהר סיני.
מידע נוסף לשרותכם:
 
ספירת העומר  - הקליקי כאן
 
 
 
 
 
שמעון בר יוחאי ול"ג בעומר

רבי שמעון בר יוחאי חי במאה ה- 2 לספירה, בתקופת מרד בר כוכבא. על- פי המסופר בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לג) היה שמעון בר יוחאי ממתנגדי השלטון הרומי, ומשום כך נאלץ לברוח. על- פי הסיפור שבתלמוד, התחבא בר יוחאי יחד עם בנו במערה במשך 12 שנים – עד מות הקיסר הרומי וביטול הגזירות נגד היהודים. 
לפי המסורת קשור ל"ג בעומר לאירועים שונים בחייו של רבי שמעון בר יוחאי, כגון – היום שבו הוסמך להיות רב, היום שבו התחתן והיום שבו נפטר. ופטירתו של רבי שמעון בר יוחאי קשורה גם לאש – וגם להילולה.

על- פי המסופר בספר הזוהר, ביום מותו של רבי שמעון בר יוחאי היה ביתו אפוף אש; ולזכר אותה אש נהגו להדליק מדורות ביום פטירתו – הוא יום ל"ג בעומר.
רבי שמעון בר יוחאימידע נוסף לשרותכם:
 
 
רבי שמעון בר יוחאי - רקע כללי
   
 
אתר זה הינו חלק מפורטל גני הילדים  אתר הגננת - חיפוש גן ילדים, פעוטון וצהרון בסביבת מגוריך. כל המידע על גני ילדים, להורים ולגננות .      הוסף למועדפים ושתפ/י את חבריך ב-